בתרגיל זה נדרשנו ליצור שלושה אובייקטים (קופסאות / חורי הצצה) היוצרים חוויה בעבור המשתמש, בה הוא נחשף בהדרגה לתכולת האובייקטים. לפניכם שלושת האובייקטים שעיצבתי:
לעין תמימה, תמונות אלו נדמות כארוחת בוקר או נשנוש קל, מה שיצר בקרב המשתתפים גירוי מסויים (כדורי שוקולד מפתים...), ועל גירוי זה הסתמך הפרוייקט. למעשה, לאחר שמשכתי את המשתתפים לטעום מהמרכיבים (קוראסון שוקולד, תפוח וטראפלס שוקולד) הם גילו ״על בשרם״ את המסר החבוי של חורי ההצצה:
״מה שאנחנו רואים זה לא מה שאנחנו אוכלים״ עלה בדיון הכיתתי, ואכן, זה המסר שרציתי להעביר בתמונות המזעזעות שלמעלה. קוראסון מלא בגואש ירוק, תפוח מלא בכדורי אדוויל וכדורי ״שוקולד״ מפלסטלינה שחורה. אלו היו האמצעים ליצור את ההלם בקרב המשתתפים, ובעיקר לאחר שגילו זאת תוך אכילה.
0 תגובות:
הוסף רשומת תגובה