יום שני, 18 במאי 2015

״עליכם לעצב קונספט מקורי לחולצת טי-שירט שאמורה לייצר תגובה מעניינת של קהל״ - הוראה שהובילה לעבודה בזוגות, עם שמואל אברבנאל, בניסיון להעביר את המסר האישי שלנו לציבור הרחב - התקשורת היום נעה יותר דרך מכשירים (סמארטפונים, מחשבים) מאשר פנים אל פנים (קשר עין).


 לשם מטרה זו, עיצבנו שתי חולצות עם אייפדים מקדימה, כשבמסכים מוקרנים סרטוני ווידאו של שיחת חולין בין שנינו - הפנים שלי במסך שעל החולצה שלי, והפנים של שמואל על החולצה שלו בהתאם.

יצאנו להסתובב בירושלים עם החולצות, כשתמיד אנו עומדים או יושבים זה לצד זה, ללא קשר עין וכל אחד עסוק בעניינו והחולצות נראות כמדברות ביניהן, ולמעשה מציגות אותנו מנהלים שיחה רגילה לגמרי.

התגובות -







בתרגיל זה נדרשנו ליצור שלושה אובייקטים (קופסאות / חורי הצצה) היוצרים חוויה בעבור המשתמש, בה הוא נחשף בהדרגה לתכולת האובייקטים. לפניכם שלושת האובייקטים שעיצבתי:



לעין תמימה, תמונות אלו נדמות כארוחת בוקר או נשנוש קל, מה שיצר בקרב המשתתפים גירוי מסויים (כדורי שוקולד מפתים...), ועל גירוי זה הסתמך הפרוייקט. למעשה, לאחר שמשכתי את המשתתפים לטעום מהמרכיבים (קוראסון שוקולד, תפוח וטראפלס שוקולד) הם גילו ״על בשרם״ את המסר החבוי של חורי ההצצה:



״מה שאנחנו רואים זה לא מה שאנחנו אוכלים״ עלה בדיון הכיתתי, ואכן, זה המסר שרציתי להעביר בתמונות המזעזעות שלמעלה. קוראסון מלא בגואש ירוק, תפוח מלא בכדורי אדוויל וכדורי ״שוקולד״ מפלסטלינה שחורה. אלו היו האמצעים ליצור את ההלם בקרב המשתתפים, ובעיקר לאחר שגילו זאת תוך אכילה.